מדוע אנחנו סופרים את המילים בעברית ולא באנגלית בתרגום מעברית לאנגלית?

7 במאי, 2017

רוב שירותי התרגום בארץ מתמחרים תרגום לפי מספר המילים בתוצר, כלומר באנגלית. אנחנו לא, ויש לכך שתי סיבות:

order tadalafil online without prescription tadalafil online pharmacy tadalafil overnight shipping buy ambien cheap ambien online pharmacy buy ambien with mastercard buy soma us soma online without prescription buy soma online mastercard overnight buy xanax no rx buy xanax no prescription generic xanax cheap xanax no prescription xanax online no prescription order xanax valium xanax online pharmacy buy xanax no prescription buy xanax tablet valium valium buy valium online pharmacy cheap valium no prescription order ativan online overnight buy ativan online no prescription ativan online buy tramadol no rx tramadol online without prescription buy tramadol overnight

כללי | אין תגובות | טראקבק

הכשרה לכתיבה טכנית (מבט היסטורי)

[קטגוריה: כתיבה טכנית – פוסט מס' 6]

1 בנובמבר, 2010

הכשרה לכתיבה טכנית היוותה עניין בעייתי מאז ומתמיד. השוני באיכות ובתכני הקורסים לכתיבה טכנית שמציעים מכונים פרטיים ואפילו אוניברסיטאות הוא עצום. אורכם נע בין כמה שבועות לכמה שנים. גישתם יכולה להיות תיאורטית או מעשית ("קלינית"). צוות ההוראה יכול לכלול אנשי אקדמיה או כתבים טכניים, וההוראה עצמה עשויה להתמקד בנושאי כתיבה או בנושאי טכנולוגיה.
הדילמה הראשונה נוגעת לבחירה העקרונית בין שתי גישות להכשרת כתבים טכניים במהלך שהוא למעשה תהליך של הסבה מקצועית: האם מוטב ללמד כתיבה לאנשי טכנולוגיה או שמא ראוי ללמד אנשים עם כישורי כתיבה טובים טכנולוגיה? זוהי דילמה עקרונית ביותר התלויה בתפיסה החינוכית של מארגני הקורס. יש הגורסים כי לא ניתן ללמד כתיבה ברמה מקצועית אנשים מבוגרים שלא למדו זאת בצעירותם ולכן אוכלוסיית הכתבים הטכניים חייבת להסתמך על עובדים עם כישורי כתיבה מבוססים. לעומת זאת, ידע בנושאים טכניים וטכנולוגיים אפשר לרכוש בכל גיל. מאידך, יש הגורסים שכתבים טכניים שבאים עם רקע בכתיבה אך לא רכשו ידע טכני מספיק עמוק להבנה מלאה של הנושאים ה נידונים לא יצליחו לעבוד באופן עצמאי בכתיבה טכנית.
אומנם קיים מספר מצומצם של כתבים טכניים עם השכלה מדעית או הנדסית שמפגינים כושר כתיבה מעולה, אך אלה הם מיעוט. רוב הכתבים הטכניים מתחלקים לאלה עם כישורי הכתיבה החזקים אבל הזקוקים לעזרה בנושאים טכניים, ואלה שהינם עצמאיים מבחינה טכנית אבל זקוקים לעזרה ופיקוח בנושאי כתיבה.
חוסר פיתרון מלא לסוגיה זו מורגש היטב ברוב המסמכים הטכניים המופקים בחברות ההיי-טק למיניהן, שחלקם נאיביים מדי מבחינה טכנית ואינם מעמיקים מספיק, וחלקם כתובים מנקודת מבט של מפתח ולא של משתמש. חברות ההיי-טק מודעות היטב לבעיות אלה, ועושות ניסיונות רבים להתגבר עליהן ולחזק את צוותי הכתבים הטכניים, הן באמצעות ביקורת טכנית והן על ידי עורכים לשוניים ועורכים טכניים technical) editors), אבל עקב לחצי זמן, תקציב, וכוח אדם הצלחתם מוגבלת.
הדילמות האחרות לא פחות קשות. מעולם לא התפתחה תוכנית לימודים אחידה וקוהרנטית. חלק מהקורסים התמקדו בהוראת כתיבת מסמכים מסוגים שונים, בדרך כלל מסמכים שהיו באופנה באותה עת, כגון ספרי שרות, הוראות הפעלה וכדומה. תוכניות לימוד אחרות הדגישו את הנושאים הטכניים ולימדו קורסי מבוא בתכנות ובאלקטרוניקה. היו קורסים ששמו דגש על הכלים שכתבים טכניים היו עשויים להשתמש בהם, ולימדו עיבוד תמלילים, שימוש בתוכנות גרפיקה, עימוד וייצור ספרים. בחלק מהקורסים (בעיקר באוניברסיטאות אבל לא רק) לימדו אנשי אקדמיה שרגליהם מעולם לא דרכו בסביבת היי-טק. בקורסים אחרים המורים באו מקרב כתבים טכניים עם גישה מעשית למקצוע. וכמובן, כל הקומבינציות האפשריות התממשו בקורסים השונים, בהתאם לאורך הקורס, עלותו, והדרך שבה נעשה השיווק. בתום הקורסים, המכונים והארגונים השונים העניקו ברוחב יד תעודות הסמכה בכתיבה טכנית, אבל לתעודות אלה לא היתה שום משמעות בהעדר סטנדרט מקובל של תוכנית לימודים המוסכמת על המעסיקים של הכתבים הטכניים. רוב מנהלי מחלקות התיעוד בחברות היי-טק העדיפו כתב עם ניסיון מעשי של חצי שנה בלבד על בעל תעודה מפוארת ככל שתהיה.

כללי | אין תגובות | טראקבק

התפוז הגלובלי

[קטגוריה: דלוקליזציה – פוסט מס' 1]

12 בספטמבר, 2010

הרי כבר יש לנו לוקליזציה שמתאימה מוצרים לשווקים המקומיים. מי צריך דלוקליזציה?

לוקליזציה ודלוקליזציה הינם תהליכים שונים בתכלית, אך לאו דווקא דבר והיפוכו. הם ישימים למוצרים שונים, בשווקים שונים ובמצבים שונים. מטרת הלוקליזציה היא להתאים מוצר לשוק מסוים אחד. הצורך בדלוקליזציה נובע מהעובדה שמפתח "לוקלי", המבקש להפיץ מוצרים בשוק הגלובלי, חייב לסלק את האלמנטים הלשוניים והתרבותיים המאפיינים את הסביבה בה פותח המוצר כדי לשפר את סיכוייו בשווקים הבינלאומיים. ככל שהמרחק התרבותי בין סביבת הפיתוח ושווקי היעד גדול יותר, כך גדל הצורך בדלוקליזציה.

לוקליזציה מתבצעת בד"כ עבור מערכות תוכנה גדולות כדי להטמיע אותן בשוק מסוים. כאשר חברות גדולות דוגמת Oracle או SAP נכנסות לשוק הישראלי עם תוכנות כגון ERP או CRM, הנמכרות ללקוחות גדולים כמו בנקים ובתי חולים, היצרן, בשיתוף עם האינטגרטור המקומי, מבצעים לוקליזציה של המוצר לשוק הישראלי. זה כולל תרגום של הממשקים לעברית והוספת כל הפונקציונאליות המתחייבת מתנאי המשק הישראלי ומדרישות הדיווח לשלטונות. לוקליזציה מסוג זה היא פעולה מורכבת ורחבת מימדים המשלבת פיתוח, עיצוב, תרגום, אינטגרציה ובדיקות נרחבות. התהליך מביא למוצר המותאם לשוק ספציפי אחד.

דלוקליזציה היא פעולה שמבצע מפתח המעוניין לשווק מוצר כלשהו בשוק הבינלאומי לקהל רחב של דוברי אנגלית באשר הם. במקום להתאים את המוצר לצרכים הספציפיים של שוק מקומי מסוים, דלוקליזציה נוטה להעלים מן המוצר את המאפיינים המשקפים תנאים לוקליים ולהפוך אותו לגנרי ככל האפשר. מוצרים העוברים דלוקליזציה מיועדים למספר רב של לקוחות בינלאומיים, בד"כ ללא הבחנה בין שווקים ספציפיים. למשל, אדיטור בשם NoteTab פותח בשוויץ ונמכר באינטרנט תמורת $19.95. התוכנה לא תומכת בעברית משום שלא עברה לוקליזציה לשוק הישראלי ולכן אינה מתאימה למי שזקוק לאדיטור בשפה העברית. לעומת זאת, המפתח דאג להעמיד לרשות הלקוח הבינלאומי המשתמש בשפה האנגלית מוצר שאינו רווי מאפיינים שוויצריים כגון ממשק גרמני, ברירות מחדל שוויצריות למטבע, יום ושעה, פירמוט מספרים בסגנון אירופאי, שמות קבצים בעלי רמזים לוקליים, פונקציות שיש להן משמעות רק בקונטקסט שוויצרי, גרפיקה המבוססת על מוטיבים מקומיים וכדומה. זה משום שהמוצר עבר דלוקליזציה וכל שורשיו השוויצריים הושמטו.

דלוקליזציה, אם כן, מתחילה עם תרגום נאות לאנגלית של הממשק והתיעוד. אבל היא לא נגמרת בכך.  כל הרכיבים של הממשק נבדקים במהלכה כדי לוודא שלא מסתתרים אלמנטים שעלולים להיות פוגעניים בתרבויות מסוימות ושהמוצר לא משופע בפונקציונאליות שאין לה שימוש מחוץ לישראל. דלוקליזציה מבטיחה שהביטויים המילוליים והגרפיים של הממשק והתיעוד (כולל אתראות, הודעות שגיאה וכו') הינם ניטרליים מבחינה תרבותית והבנתם אינה תלויה בקונטקסט ישראלי.

מוצר שלא עבר דלוקליזציה ראויה נתפס בשווקי היעד כחובבני. מפתחים ישראליים נוטים להתעלם מהצורך בדלוקליזציה הולמת, מה שמביא לעתים לתוצאות מביכות. למשל, בתוכנה המיועדת להפצה באנגלית לא מאכלסים בבסיס הנתונים להדגמה שמות כגון שיטרית או פינס. בתוכנת שעון נוכחות ממוחשב רצוי שבררות המחדל של ימי החופש והשבתון לא יפלו על חגי ישראל. בלומדה שמיועדת להפצה באמריקה לא קוראים לאזטקים ולמאיה  "אינדיאנים". מוטב שההתייחסות למנהלים ולרופאים במערכת ניהול בתי חולים לא תהיה בלשון זכר. ואין צורך להכביד על תוכנות לניהול פיננסי בפונקציונאליות המיועדת לרצות את הרגולטור הישראלי.

אין כוונת הדלוקליזציה להסתיר את מקום היווצרותו של המוצר. אדרבא. כשם שצלמית NoteTab הינה הצלב הלבן השוויצרי על הרקע האדום (גם אם לא מופיע רועה בשם ווילהלם שתוקע בקרן האלפים), כך גם מתנוססת על גבי התפוז הגלובלי מדבקת Jaffa, אם כי ללא כובע טמבל.

דלוקליזציה | אין תגובות | טראקבק

מי מפחד מתרגום משפטי?

[קטגוריה: תרגום – פוסט מס' 1]

7 בספטמבר, 2010

קיימת אמונה תפלה בעולם התרגום שתוכן משפטי "כבד", כגון חוזים, מצריך תרגום ע"י עורך דין בשל החשיפה הרבה של המתרגם וההשלכות המפליגות של טעויות בתרגום. תארו לעצמכם שפיסוק שגוי בתרגום חוזה מכירת מגדל משרדים בתל-אביב גורם ללקוח הפסד של כך וכך מיליוני דולר. בהשוואה, שכר של אי-אילו אלפים לעורך דין בעבור התרגום ניראה בהחלט כסף קטן.

האומנם המצב עד כדי כך מסוכן למתרגם בתחום המשפט? נחשוב רגע על מי חלה האחריות הסופית לגבי הכשירות המקצועית (קרי, משפטית) של התרגום המשפטי. על המתרגם? על העורך הלשוני? על המגיהה? כמובן שלא. האחריות היא תמיד של הלקוח שהזמין את התרגום, ועליו לוודא בעצמו או באמצעות בעלי המקצוע אותם הוא מעסיק למטרה ספציפית זו, שהתרגום אכן עונה על צרכיו וכשיר מבחינה משפטית. אחריות המתרגם חלה אך ורק על השלמות הלשונית של התרגום. כמובן, מתרגם הטקסט המשפטי מקפיד לבצע תרגום נכון וממצה ככל האפשר, ומתייעץ בזמן ביצוע התרגום עם הלקוח בכל הנוגע לשאלות ולנקודות שלא לגמרי ברורות לו בטקסט המקורי. (ודרך אגב, שאלה שרצוי לבחון בנפרד אבל כדאי להזכיר אותה כאן: מה קורה עם טעויות שהמתרגם מגלה בטקסט המקורי? האם עליו לתרגם אותן או לתקנן?) אבל בסופו של דבר, תוצאת המאמץ המיטבי (best effort) של המתרגם חייבת להיבדק ע"י הלקוח ולקבל את אישורו.

כל האמור לעיל (בלשון המשפטנים) אין פירושו שלא מעסיקים עורכי דין או משפטנים בתרגום בשום אופן עקב שכרם הגבוה. קיימים טקסטים משפטיים מורכבים, המתמקדים בנושאים ספציפיים ולעתים אזוטריים שקשה לאנשים מחוץ לתחום הנדון להבין עד תום. במקרים כאלה שווה להעסיק בתרגום מקצוען בתחום הספציפי, אשר למרות שכרו הגבוה ישלים את התרגום ביעילות גבוהה יותר מאשר מתרגם פחות מנוסה בתחום שיצטרך להיוועץ רבות במהלך עבודת התרגום, ושאת עבודתו יהיה צורך לבדוק לעומק מול הטקסט המקורי.

למעשה, מבחינת המקצועיות והאחריות של המתרגם, תרגום משפטי אינו שונה בדרך כלל מכל תרגום טכני אחר, או מכתיבה טכנית  בכלל. ישנם מקרים רבים של כתיבה או תרגום טכני בהם נעזרים בשרותי מומחים במקצועות ספציפיים על מנת להבטיח הבנה מלאה של הטקסט. אבל אם מעסיקים מהנדס ייצור או תוכנה בכתיבת או תרגום תיעוד ציוד כלשהו, לא עושים זאת כדי להשתמט מאחריות במקרה שהציוד הנ"ל מתפוצץ כתוצאה משימוש לא מושכל, אלא כדי לשפר את יעילות תהליך הכתיבה או התרגום ואת איכות המוצר המוגמר, דהיינו, המסמך. האחריות לכך שהציוד לא נשחת כתוצאה מהוראות שימוש לא מדויקות חלה על הלקוח, יצרן הציוד, ולא על הכתב הטכני או המתרגם.

תרגום | אין תגובות | טראקבק

הבדלים בין כתיבה שיווקית מסורתית וכתיבה לאתרי אינטרנט

קטגוריה: כתיבה שיווקית – פוסט מס' 2

2 בספטמבר, 2010

ההבדל המשמעותי ביותר נובע בעיקר מאופיו המיוחד של התוכן המכוון. בראש ובראשונה, הקורא באתר אינטרנט מבצע את קריאתו עם עכבר ביד, וידו נטויה ללחוץ על הכפתור כל שנייה. כל המערכה מתנהלת על הלינק שעליו בדיוק יעמוד ה סמן של העכבר ברגע שהוא לוחץ. לכתיבת התוכן לאתר תפקיד מכריע בתוצאת המאבק הזה. התכנים באתר ואופן הצגתם הם שיכריעו מתי הגולש ילחץ על לינק שמעופף אותו לאתר אחר, אולי של מתחרה, או לחלופין, על לינק "קנה עכשיו" או קישור אחר המביא אותו למקום  אליו רוצה בעל האתר להפנות את הגולש. בפני קוראי פרוספקטים ודפי מידע על גבי נייר מודפס לא עומדות אופציות דומות.

כמובן שיש גם תכנים אחרים מלבד התוכן המילולי באתר, כמו למשל גרפיקה, עיצוב, אנימציות וכו'. אבל כל אלה כפופים בסופו של דבר לתוכן המילולי ולשיקול דעתו של הקופירייטר אשר אחראי באופן כללי על התוכן של האתר.

כתיבה שיווקית | אין תגובות | טראקבק

השקיעה של הכתיבה הטכנית המסורתית

[קטגוריה: כתיבה טכנית – פוסט מס' 5]

13 באוגוסט, 2010

האם הכישורים המקובלים של כתב טכני מסורתי מתאימים למילוי תפקידם החדש של אנשי המקצוע שאמונים על הפונקציה התיעודית? הכתב הטכני בסביבת Web 2.0 איננו עוד נציג האוריינות בצוות, המתרגם את מושגי המפתחים לשפת המשתמשים, אלא מומחה ביישום, בממשק, בשמישות, ובהדרכה. האם נוכל להמשיך לקרוא לו כתב טכני? סביבת Web 2.0 ועליית גוגל ושותפיה מסמלים את תחילת תהליך היעלמותו של מקצוע הכתיבה הטכנית ושל הכתבים הטכניים בתור שכאלה.
זהו תהליך בלתי נמנע ובלתי הפיך, ועם כל הכאב לגבי הכתבים הטכניים שהתפרנסו בכבוד במשך כמה דורות, אין להצטער עליו. במבט לאחור, ניתן לומר שלמעט יוצאים מן הכלל אחדים, רוב התיעוד הטכני שנכתב ברחבי העולם הטכנולוגי היה באיכות בינונית ומטה, וחלק נכבד היה ממש לא טוב. הסיבות לכך רבות ומגוונות, ובעיקר נובעות מאופי המקצוע, המהימנויות הדרושות והיכולות של הכתבים הטכניים שמילאו את התפקידים הרלוונטיים. היות שהכתיבה הטכנית היתה בכל ימי קיומה מקצוע יחסית חדש, לא התפתחה מסורת בחינוך לכתיבה טכנית. מעטים הילדים, כששואלים אותם מה ירצו להיות כשיגדלו, שעונים "כתב טכני". ומעטים הצעירים שבוחרים במקצוע הכתיבה הטכנית מלכתחילה. למעשה, רוב הכתבים הטכניים בחרו במקצוע בגיל מבוגר יחסית, כקריירה שנייה (retreads באנגלית, מלשון צמיגים מחודשים), לאחר סיבוב במקצוע אחר הקשור לכתיבה, או בתכנות, הנדסה, הוראה, וכדומה. רובם מגיעים מעולם מדעי הרוח; חלקם מתחום ההיי-טק. לכתבים הטכניים החדשים לא היתה הכשרה מקצועית מסודרת בדומה למהנדסים או אנשי מקצוע אחרים. רובם עברו קורסי הסבה מהירים לכתיבה טכנית; אחרים למדו תוך כדי עבודה.

כתיבה טכנית | 2 תגובות | טראקבק

תוכן לאתרים

קטגוריה: כתיבה שיווקית – פוסט מס' 1

3 באוגוסט, 2010

עבור חברות רבות היום אתר האינטרנט והתכנים המוצגים בו נושאים את הנטל השיווקי העיקרי. זה נכון במיוחד לגבי חברות קטנות ובינוניות אשר אינן יכולות לפרוס מערך פרסומי רחב היקף באמצעי התקשורת. לכן, כל המסרים השיווקיים שהן רוצות להפיץ חייבים לבוא לידי ביטוי בתכנים המופיעים באתר האינטרנט שלהן. מצד אחד זה יתרון, כי קל יחסית לכתוב תכנים לאינטרנט ולהציגם באתר החברה. מצד שני, קשה מאוד להביא את קהל היעד לאתר, וכשכבר מצליחים להביא אותו, קשה אף יותר לגרום לו להישאר ולהתעמק בחומר הכתוב. לכן, איכות התוכן המועלה לאתר האינטרנט, רמת הכתיבה ועיצובה בעלי משמעות עליונה בהעברת המסר השיווקי של החברה. רק כתיבת תוכן אתר מעולה מבטיחה שמבקר אקראי ישהה וימשיך לקרוא את המסרים של החברה ויפעל בהתאם לשאיפותיה.
מה, אם כן, מהווה כתיבה איכותית לאתר אינטרנט? מה יעורר עניין אצל המבקר ויגרום לו לשהות באתר? מה הם המאפיינים של כתיבת תוכן טובה ואפקטיבית לאתר אינטרנט? במה שונה כתיבה זו מכתיבה שיווקית רגילה המופיעה בברושורים פורמטים שיווקיים אחרים?
הקטגוריה הזאת של הבלוג תתמקד בשאלות אלה ואחרות הנוגעות לכתיבה שיווקית עבור אתרי אינטרנט. נשמח לקבל את תגובותיכם לכל הנושאים המועלים כאן, וכל הערה אחרת שנראית לכם רלוונטית לנושא.

כתיבה שיווקית | אין תגובות | טראקבק

השפעת ה-Web 2.0 על הכתיבה הטכנית

[קטגוריה: כתיבה טכנית – פוסט מס' 4]

13 ביולי, 2010

עם תחילת המאה ה-21 ותופעת ה-Web 2.0 התחיל מהפך בכל הקשור לכתיבה הטכנית ולתיעוד בכלל. בסביבת Web 2.0 כל תפיסת התיעוד הטכני השתנתה. במוצרי תוכנה מסורתיים למסמך הטכני היה קיום כמעט עצמאי (התיעוד הטכני היה מוצר נלווה למוצר התוכנה). לעומת זאת, בסביבת ה-Web 2.0 לא קיים למעשה מסמך טכני בתור שכזה. את תפקידו של התיעוד הטכני ממלאים שלל אובייקטים (קטעי טקסט, תמונות, קטעי וידיו ואודיו, סרטוני סמן, אנימציות וכדומה) ממוקמים באופן אסטרטגי בדיוק במקום שבו עלולה להתעורר שאלה בקשר למוצר או לאחת הפונקציות שלו. יתר על כן, לפעמים התיאור הטכני מתבצע ישירות בממשק למשתמש, כך שההסבר טמון בעצם העיצוב הגראפי, בפריסת האלמנטים על המסך, ובשמות הפונקציות והשדות. שלא כמו בתיעוד הטכני המסורתי, בסביבת Web 2.0 לא מתעדים את הברור מאיליו. תפיסת התיעוד היא מינימליסטית, ולא מרחיבים את הדיבור על נושאים שניתן להבין ללא הסבר.
תפיסת תיעוד זו משנה באופן קיצוני את תחום הכתיבה הטכנית ואת תפקידו ועולמו של הכתב הטכני. השינוי במסמכים הטכניים הינו גם כמותי וגם מהותי. ראשית, קיימת ירדה משמעותית בכמות התיעוד הטכני, משתי סיבות עיקריות: (א) נושאים שלמים נעלמים, או משום שהם מובנים ללא הסבר, או משום שההסבר מופיע בפרזנטציה לא מילולית; (ב) כל קטעי הקישור והמנגנון המקובל של מסמכים טכניים מיותר. שנית, אופי המסמך שונה לגמרי ממסמך טכני מסורתי, ובשל כך, כמובן, גם אופי הכתיבה הטכנית משתנה בהתאם. כמו בכל כתיבה מקוונת, גם כאן הכתיבה נעשית מתוך ראייה צרה (ראיית מנהרה) של הנושא הספציפי בלבד. בזה אין חידוש. החידוש הוא בכך שבסביבת Web 2.0 התיעוד הוא חלק מהממשק של המוצר ועובד יחד איתו, כמקשה אחת, אינטגרטיבית לחלוטין. למעשה, ניתן לומר שבסביבת Web 2.0 אין תיעוד לשמו בנפרד, וכל מילה שמופיעה על המסך – שם של שדה, הודעה מהמערכת, הסבר, פקודה – זו כתיבה טכנית. בסביבת Web 2.0 הכתיבה הטכנית נבלעת בתוך הממשק והופכת להיות חלק אינטגראלי מהמוצר. עובדה זו משנה לגמרי את תפקידו של הכתב הטכני והופכת אותו לחלק מצוות הפיתוח של המוצר. בתהליך מסוג זה, שיקולי כתיבה טכנית הופכים לחלק משיקולי הפיתוח וייצוב הממשק המשתמש. לכן, הכתב הטכני חייב לקחת חלק בכל החלטה הקשורה לפונקציונאליות של המוצר.

כתיבה טכנית | אין תגובות | טראקבק

הסוציולוגיה של הכתיבה הטכנית (מבט היסטורי)

[קטגוריה: כתיבה טכנית – פוסט מס' 3]

11 ביוני, 2010

בחלק השני של המאה ה-20 החלה קרנה של האוריינות לרדת. אנשי המדע והטכנולוגיה הובילו את התהליך הזה. כנראה שיוקרתו של המדע הגיעה לכאלה פסגות שמדענים ומהנדסים לא נדרשו עוד לעמוד בדרישות המקובלות של תרבות כללית, אשר קודם לכן כללה יכולות וורבליות מרשימות. כך נוצרה הפרדה בין יכולת הבעה וידע טכני וכך נולד המהנדס הטכנאי שזקוק לכתב טכני להביע את רעיונותיו ההנדסיים. כך גם נולד המדען הטכנאי שזקוק לכתב טכני לסכם את מחקריו. וכמובן ההוגה והמדינאי הטכנאי שזקוק לכתב מקצועי להביע את דעותיו באופן אפקטיבי. התרבות הפוסט-וורבלית יצרה הזדמנויות רבות לכתיבה טכנית ומקצועית עבור קומץ של אנשים שאחרת היו ממתינים זמן ממושך לתשובות ממו"לים ועורכי ירחונים אם ספריהם, סיפוריהם או שיריהם התקבלו לפרסום.

ככל שיכולות ההבעה של אנשי המקצוע למיניהם הלכו ופחתו, כך גבר הצורך בכתבים טכניים מקצועיים. הכתיבה הטכנית, והכתיבה בכלל, חזרו להיות, כמו בימי הביניים, שרות מיוחד הניתן ע"י אנשים שיודעים לכתוב עבור אלו שאינם יודעים. הכתבים הטכניים שייסדו את המקצוע במאה ה-20 הצליחו למנף את המורשת החינוכית והתרבותית שלהם – אוריינות וידע כללי – ולמלא צורך רגעי שנוצר כתוצאה מהפער שנוצר בין הידע הטכני של אנשי מדע וטכנולוגיה להשכלה הכללית שלהם. בתרבות המבוססת על טקסטים, הצורך במומחיות טקסטואלית יצר למעשה את מקצוע הכתיבה הטכנית. זה היה צורך זמני, במעבר מעולם יחסית פשוט מבחינה טכנולוגית (ולכן לא דורש הסברים מקצועיים של מערכות שכיחות בחיי היום יום ובעבודה השוטפת) לעולם טכנולוגי מתקדם (שבו המערכות מגיעות לרמת תחכום כזו שהממשקים ברורים מאליהם וההסברים המעטים הדרושים ניתנים באופנים לא מילוליים). המקצוע הנישתי של הכתיבה הטכנית צמח בין שתי התקופות האלה, בין תקופה בה טרם היה צורך בכתיבה טכנית (המאה ה-19) לתקופה בה הצורך בכך הולך ופוחת (המאה ה-21). בנסיבות המיוחדות שהתפתחו (במאה ה-20), פרח כאשר התנאים האלה הבשילו לקראת מעבר המילניום והגיעו לשיא, והחל לדעוך כאשר התנאים לא התקיימו עוד.

כתיבה טכנית | אין תגובות | טראקבק

העורך הלשוני האפקטיבי

[קטגוריה: עריכה לשונית – פוסט מס' 1]

26 במאי, 2010

קיימות שתי אסכולות בנוגע לכישורים הדרושים לעריכה לשונית אפקטיבית. האחת טוענת שככל שעומדת לרשות העורך הלשוני יותר מומחיות בנושא העריכה, כך גדלים סיכויי הצלחתו של פרויקט העריכה. לפי האסכולה האחרת, העריכה הלשונית בלתי תלויה בידע הטכני של העורך הלשוני בתחום המקצועי של הטקסט. במבט ראשון האסכולה הראשונה מנצחת בקלות. ניראה הגיוני כי עורך לשוני בעל ידע בכימיה אורגנית או בפסיכולוגיה יתמודד ביתר הצלחה עם תזה או מאמר מדעי באחד התחומים האלה מאשר עורך חסר מומחיות מקצועית בתחום.

אף על פי כן, לטענה הזאת מספר חולשות. ראשית, קשה מבחינה מעשית למצוא עורך לשוני בעל מומחיות ספציפית בכל תחום מדעי או טכנולוגי נתון. המומחים בתחום בדרך כלל אינם מעוניינים בעבודה בעריכה לשונית, ואף אין להם הקישורים הנדרשים לכך. מאידך, עורכים לשוניים מקצועיים לא יכולים להתמחות בכל הדיסציפלינות השונות בהן הם נדרשים לערוך חומר ע"מ להרוויח את לחמם. גם אם עורך לשוני מגיע למומחיות בתחום זה או אחר, בדרך כלל הוא אינו יכול לצפות להתקיים באמצעות עבודות עריכה בתחום אחד או שניים בלבד. כך שבאופן מעשי לא ניתן לספק עורך לשוני מקצועי המתמחה בתחום הספציפי של כל עבודה מדעית או טכנית, במיוחד בנושאים אזוטריים.

אם כן, מהו הפתרון לשאלת מומחיותו של העורך הלשוני? לפי האסכולה השנייה, עורך לשוני חייב להתמחות בראש ובראשונה נעריכה לשונית, עם דגש על הבנת הנקרא, ידע עמוק בתחביר, ויכולת לעמוד על ליקוים בכל טקסט בכל תחום. למרות שקשה להבין איך יכול עורך לשוני שלא מבין לגמרי את תוכנו של הטקסט לבצע עריכה לשונית אפקטיבית, המציאות מלמדת שלכתיבה נכונה מאפיינים תחביריים ברורים שניתן להעריך אותם במדויק גם אם לא מבנים את מלוא המשמעות הטכנית של התכנים. למשל, עורך לשוני שאיננו מתמחה בכימיה אורגנית לא יוכל לקבוע אם תכונות הפולימר הנידון במאמר אכן תואמות את המציאות המדעית, אבל בדיקת נכונות העובדות המדעיות ממילא איננה בגדר תפקידו ואחריותו של העורך הלשוני. הנכונות העובדתית של המאמר הוא באחריותו של המחבר. מאידך, גם מבלי להתמצא בפולימרים, העורך הלשוני יכול לעמוד על הקונסיסטנטיות הפנימית והשלמות של הטקסט, לבדוק ולתקן תחביר ושפה נכונה, לבדוק התאמה בין מה שנאמר בחלקים השונים של המאמר, לבדוק התאמה בין הטקסט, האיורים והטבלאות, לוודא שמבנה המאמר נכון ומספק את אשר הבטיח, ושהוא עומד בדרישות הפורמאליות הנחוצות, בהתאם לייעודו. את כל אלה עורך לשוני יכול לבצע יותר טוב ממומחה בפולימרים שאינו מתמצא בעריכה לשונית. מאמר בקומבינטוריקה שערכתי פעם ניראה ברובו כך: "If and only if…" נוסחה בת שתי שורות… "then and only then…" עוד נוסחה בת שתי שורות. אולי אני מגזים. אבל היה זה מאמר קל מאוד לעריכה לשונית, מבלי להבין הרבה בקומבינטוריקה.

עריכה לשונית | אין תגובות | טראקבק

אודותינו

צור קשר: 02-641-4481 אי-דוק מספקת שרותי כתיבה טכנית ושיווקית באנגלית משנת 1995. החברה ממוקמת בירושלים ופועלת בשיתוף פעולה עם חברת Characters אשר במסצ'וסטס להבטיח שירותים בסטנדרטים בינלאומיים, מותאמים לעידן ה-Web 2.0. >>קיראו עוד אודות..

עמודים


הרשמו לקבלת תוכן הבלוג במייל:

פוסטים אחרונים

חיפוש:

קטגוריות