ארכיון לשנת 2010
הכשרה לכתיבה טכנית (מבט היסטורי)
יום שני, 1 בנובמבר, 2010
הכשרה לכתיבה טכנית היוותה עניין בעייתי מאז ומתמיד. השוני באיכות ובתכני הקורסים לכתיבה טכנית שמציעים מכונים פרטיים ואפילו אוניברסיטאות הוא עצום. אורכם נע בין כמה שבועות לכמה שנים. גישתם יכולה להיות תיאורטית או מעשית ("קלינית"). צוות ההוראה יכול לכלול אנשי אקדמיה או כתבים טכניים, וההוראה עצמה עשויה להתמקד בנושאי כתיבה או בנושאי טכנולוגיה. הדילמה הראשונה [...]
התפוז הגלובלי
יום ראשון, 12 בספטמבר, 2010
הרי כבר יש לנו לוקליזציה שמתאימה מוצרים לשווקים המקומיים. מי צריך דלוקליזציה? לוקליזציה ודלוקליזציה הינם תהליכים שונים בתכלית, אך לאו דווקא דבר והיפוכו. הם ישימים למוצרים שונים, בשווקים שונים ובמצבים שונים. מטרת הלוקליזציה היא להתאים מוצר לשוק מסוים אחד. הצורך בדלוקליזציה נובע מהעובדה שמפתח "לוקלי", המבקש להפיץ מוצרים בשוק הגלובלי, חייב לסלק את האלמנטים הלשוניים [...]
מי מפחד מתרגום משפטי?
יום שלישי, 7 בספטמבר, 2010
קיימת אמונה תפלה בעולם התרגום שתוכן משפטי "כבד", כגון חוזים, מצריך תרגום ע"י עורך דין בשל החשיפה הרבה של המתרגם וההשלכות המפליגות של טעויות בתרגום. תארו לעצמכם שפיסוק שגוי בתרגום חוזה מכירת מגדל משרדים בתל-אביב גורם ללקוח הפסד של כך וכך מיליוני דולר. בהשוואה, שכר של אי-אילו אלפים לעורך דין בעבור התרגום ניראה בהחלט כסף [...]
הבדלים בין כתיבה שיווקית מסורתית וכתיבה לאתרי אינטרנט
יום חמישי, 2 בספטמבר, 2010
ההבדל המשמעותי ביותר נובע בעיקר מאופיו המיוחד של התוכן המכוון. בראש ובראשונה, הקורא באתר אינטרנט מבצע את קריאתו עם עכבר ביד, וידו נטויה ללחוץ על הכפתור כל שנייה. כל המערכה מתנהלת על הלינק שעליו בדיוק יעמוד ה סמן של העכבר ברגע שהוא לוחץ. לכתיבת התוכן לאתר תפקיד מכריע בתוצאת המאבק הזה. התכנים באתר ואופן הצגתם [...]
השקיעה של הכתיבה הטכנית המסורתית
יום שישי, 13 באוגוסט, 2010
האם הכישורים המקובלים של כתב טכני מסורתי מתאימים למילוי תפקידם החדש של אנשי המקצוע שאמונים על הפונקציה התיעודית? הכתב הטכני בסביבת Web 2.0 איננו עוד נציג האוריינות בצוות, המתרגם את מושגי המפתחים לשפת המשתמשים, אלא מומחה ביישום, בממשק, בשמישות, ובהדרכה. האם נוכל להמשיך לקרוא לו כתב טכני? סביבת Web 2.0 ועליית גוגל ושותפיה מסמלים את [...]
תוכן לאתרים
יום שלישי, 3 באוגוסט, 2010
עבור חברות רבות היום אתר האינטרנט והתכנים המוצגים בו נושאים את הנטל השיווקי העיקרי. זה נכון במיוחד לגבי חברות קטנות ובינוניות אשר אינן יכולות לפרוס מערך פרסומי רחב היקף באמצעי התקשורת. לכן, כל המסרים השיווקיים שהן רוצות להפיץ חייבים לבוא לידי ביטוי בתכנים המופיעים באתר האינטרנט שלהן. מצד אחד זה יתרון, כי קל יחסית לכתוב [...]
השפעת ה-Web 2.0 על הכתיבה הטכנית
יום שלישי, 13 ביולי, 2010
עם תחילת המאה ה-21 ותופעת ה-Web 2.0 התחיל מהפך בכל הקשור לכתיבה הטכנית ולתיעוד בכלל. בסביבת Web 2.0 כל תפיסת התיעוד הטכני השתנתה. במוצרי תוכנה מסורתיים למסמך הטכני היה קיום כמעט עצמאי (התיעוד הטכני היה מוצר נלווה למוצר התוכנה). לעומת זאת, בסביבת ה-Web 2.0 לא קיים למעשה מסמך טכני בתור שכזה. את תפקידו של התיעוד [...]
הסוציולוגיה של הכתיבה הטכנית (מבט היסטורי)
יום שישי, 11 ביוני, 2010
בחלק השני של המאה ה-20 החלה קרנה של האוריינות לרדת. אנשי המדע והטכנולוגיה הובילו את התהליך הזה. כנראה שיוקרתו של המדע הגיעה לכאלה פסגות שמדענים ומהנדסים לא נדרשו עוד לעמוד בדרישות המקובלות של תרבות כללית, אשר קודם לכן כללה יכולות וורבליות מרשימות. כך נוצרה הפרדה בין יכולת הבעה וידע טכני וכך נולד המהנדס הטכנאי שזקוק [...]
העורך הלשוני האפקטיבי
יום רביעי, 26 במאי, 2010
קיימות שתי אסכולות בנוגע לכישורים הדרושים לעריכה לשונית אפקטיבית. האחת טוענת שככל שעומדת לרשות העורך הלשוני יותר מומחיות בנושא העריכה, כך גדלים סיכויי הצלחתו של פרויקט העריכה. לפי האסכולה האחרת, העריכה הלשונית בלתי תלויה בידע הטכני של העורך הלשוני בתחום המקצועי של הטקסט. במבט ראשון האסכולה הראשונה מנצחת בקלות. ניראה הגיוני כי עורך לשוני בעל [...]
תמונת מצב לפני הגעתו של הכתב הטכני
יום שני, 10 במאי, 2010
הכתב הטכני הינו מוצר יחיד במינו של תקופת המעבר בין תרבות וורבלית המדגישה קרוא וכתוב לתרבות פוסט-וורבלית מבוססת על אמצעי ביטוי איקוניים (סימבולים, תמונות, אנימציות, קטעי וודאו, סרטוני סמן וכו'). התרבות הוורבלית הביאה את הביטוי הלשוני לרמה שבה אנשי מדע וטכנולוגיה בתחומים השונים פיתחו, כחלק מהכשרתם, יכולות להביע את כל הצרכים המקצועיים שלהם בצורה ברורה [...]